לְכַסּוֹת
לְהַסְתִּיר
לְהַצְנִיעַ
לַחֲשֹׂף
לְגַלּוֹת
לְהוֹצִיא אֶל הָאוֹר.
מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים –
כָּל כָּךְ נָעִים
חַמִּים, מֻכָּר
לֹא מַפְחִיד וּמְנֻכָּר.
הוֹלֶכֶת עַל בָּטוּחַ
הַכֹּל – מוּכָן מֵרֹאשׁ
מִי צָרִיךְ כָּזֶה כְּאֵב רֹאשׁ
לַעֲלוֹת לַבָּמָה
חֲשׂוּפָה, גְּלוּיָה
לִשְׁכֹּחַ, לִמְעֹד, לְאַלְתֵּר
וְהַפַּחַד – מִתְגַּבֵּר
וְגַם אִם לֹא אֶשְׁכַּח
גַּם אִם לֹא אֲפַשֵּׁל
מִי יַבְטִיחַ וְיִתְחַיֵּב
שֶׁיֹּאהֲבוּ מִכָּל הַלֵּב
בְּנֵי הָאָדָם כָּל כָּךְ שׁוֹנִים
אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַבֵּל עַל כָּל הָאֲנָשִׁים.
בּוֹרַחַת,
מִבַּעַד לַקְּלָעִים מְצִיצָה
שָׁם יֵשׁ נֶחָמָה,
הַכֹּל יוֹתֵר פָּשׁוּט
לֹא צָרִיךְ תְּעוּזָה,
לֹא צָרִיךְ לְאַלְתֵּר,
פָּשׁוּט בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם לְהִשָּׁאֵר.
עוֹבְרוֹת הַשָּׁנִים
מִתְרַגְּלִים לִחְיוֹת בֵּין הַקְּפָלִים
חַמִּים, נָעִים, מֻכָּר
מַשְׁמִים.
יוֹם אֶחָד,
מַשֶּׁהוּ מִתְרַחֵשׁ
מַשֶּׁהוּ מִבִּפְנִים גּוֹעֵשׁ,
מִבַּחוּץ נִכָּרוֹת
תְּנוּעוֹת קַלּוֹת בִּלְבַד,
מִבִּפְנִים הַתְּזוּזוֹת
דְּרָמָטִיּוֹת בִּמְיֻחָד
וְזֶה פָּשׁוּט קוֹרֶה,
מֵעַצְמוֹ עוֹלֶה וּמִתְגַּלֶּה
כִּי כְּשֶׁהַתַּלְמִיד מוּכָן
הַמּוֹרָה כְּבָר כָּאן
לִפְעָמִים תִּזְמוּן זֶה כָּל הָעִנְיָן.