מְלַקֶּטֶת לִי נִסִּים,
רְסִיסִים קְטַנִּים
כִּמְעַט לֹא מֻרְגָּשִׁים:
כּוֹס קָפֶה חַמָּה,
קֶרֶן שֶׁמֶשׁ נְעִימָה.
רֵיחַ הַמֶּלַח שֶׁל הַיָּם,
צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן.
מְלַקֶּטֶת לִי נִסִּים
לְרוֹמֵם יָמִים קָשִׁים:
עוֹד מִלָּה טוֹבָה,
פֶּרַח חָדָשׁ בַּגִּנָּה.
סֻכָּרִיּוֹת עַל עוּגָה,
חִבּוּק שֶׁל אַהֲבָה.
מְלַקֶּטֶת לִי נִסִּים
לְחַמֵּם לֵילוֹת קָרִים:
סִיר מָרָק עַל הָאֵשׁ,
לְהִתְמַסֵּר לְשִׁיר מְרַגֵּשׁ.
לְהִתְעַטֵּף בִּשְׂמִיכָה,
בְּיַחַד שֶׁל מִשְׁפָּחָה.
מְלַקֶּטֶת לִי נִסִּים
לְקָרֵב יָמִים טוֹבִים,
לְשַׂמֵּחַ לְבָבוֹת,
לְהָפִיחַ עוֹד תִּקְווֹת
וּלְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת.