אֶת שִׂמְחַת תּוֹרָה
חָגְגָה בְּחֵיק הַמִּשְׁפָּחָה,
אֲרוּחָה טוֹבָה
וְהַרְבֵּה שִׂמְחָה.
לַיְלָה טוֹב לִילָדֶיהָ,
עַל הַמֵּצַח נְשִׁיקָה,
עִטּוּף בִּשְׂמִיכָה
וְעוֹד נְשִׁיקָה.
הִיא הִתְרַגְּשָׁה,
הַרְבֵּה זְמַן לֹא יָצְאָה
הִשְׁקִיעָה בְּאִפּוּר,
מִקְלַחַת טוֹבָה
וּבַסּוֹף מֵעַל הַכֹּל,
שִׂמְלָה שְׁחֹרָה.
יַחַד עִם אֲהוּבָהּ
יָצְאָה לַמְּסִבָּה
הִיא לֹא יָדְעָה
לֹא שִׁעֲרָה בְּנַפְשָׁהּ
מָה יִקְרֶה לָהּ
בַּשִּׂמְלָה הַשְּׁחֹרָה.
בַּשִּׂמְלָה הַשְּׁחֹרָה
אוֹי מָה שֶׁהִיא עָבְרָה,
בַּשִּׂמְלָה הַשְּׁחֹרָה
חַיֶּיהָ חָלְפוּ לְמוּלָה,
אֶת פָּנֶיהָ כִּסְּתָה
לֹא רוֹצָה לְהַרְגִּישׁ
מְנַסָּה לֹא לַחֲווֹת
לְהַפְסִיק לִחְיוֹת
לְהַפְסִיק לִהְיוֹת.
הִיא לֹא יָדְעָה
לֹא שִׁעֲרָה בְּנַפְשָׁהּ
אֵיךְ אוֹתָהּ הַשִּׂמְלָה
כִּסְּתָה וְהִשְׁחִירָה
אֶת כָּל עוֹלָמָהּ.
בַּשִּׂמְלָה הַשְּׁחֹרָה
הַשָּׁמַיְמָה עָלְתָה
שָׁם מָצְאָה
אֶת אוֹתָהּ הַשַּׁלְוָה
אֵלֶיהָ הִתְפַּלְּלָה
בִּרְגָעֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.