נָגְעוּ לִי בַּחֲנֻכָּה
נָגְעוּ לִי בָּאוֹר
מֵאָז הַשְּׁבִיעִי
הַכֹּל חֹר שָׁחֹר.
עֲרֵמוֹת דְּאָגָה
הִצְטַבְּרוּת שֶׁל חֲרָדָה,
דֹּק שֶׁל עֶצֶב
לֹא דַּק בִּכְלָל,
אֵיךְ נוֹשְׂאִים
אֶת הַכֹּל עַל הַגַּב.
עוֹצֶמֶת עֵינַיִם לִרְגָעִים וּפוֹקַחַת
נִזְכֶּרֶת בַּמְּצִיאוּת, מִתְפַּכַּחַת.
נָגְעוּ לִי בַּחֲנֻכָּה
נָגְעוּ לִי בָּאוֹר,
עִם עָבָר מְעוֹרֵר אֵימָה
וְהוֹוֶה בִּלְתִּי נִתְפָּס,
אֲנִי חַיֶּבֶת חֲלוֹם
עַל עָתִיד חָדָשׁ.
חַיֶּבֶת בְּתִקְוָה לְהִתְמַלֵּא,
לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר הָעוֹלֶה.
לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹת יְלָדִים
בֵּינוֹת הַיִּשּׁוּבִים הַמִּתְרוֹקְנִים,
לְהָרִיחַ אֶת הַיָּרֹק
הָעוֹלֶה בַּשָּׂדוֹת,
לְהַרְגִּישׁ אֶת הַטַּל
הַמְּלַטֵּף נְבִיטוֹת חֲדָשׁוֹת.
וּבָאֹפֶק הָרָחוֹק – קָרוֹב
מֵעַל הַכֹּל,
חַיֶּבֶת לִרְאוֹת
אֶת קַו הָרָקִיעַ הַתָּכֹל.