כָּל כָּךְ בָּרוּר שֶׁהַשָּׁנָה חִיּוּנִית הִיא הַסְּלִיחָה
סְלִיחָה שֶׁהִדְבַּקְנוּ
סְלִיחָה שֶׁנִּדְבַּקְנוּ
סְלִיחָה שֶׁבּוֹדַדְנוּ
וְגַם הִתְבּוֹדַדְנוּ
סְלִיחָה שֶׁהָיִינוּ רְחוֹקִים
לֹא כִּי אֲנַחְנוּ רוֹצִים.
סְלִיחָה שֶׁדִּבַּרְנוּ עֲלֵיכֶם, עָלֶיהָ וְעָלָיו
בְּשָׁנָה כָּל כָּךְ דְּבִיקָה זֶה מוּבָן מֵאֵלָיו.
דַּוְקָא הַשָּׁנָה אֲנִי מַמָּשׁ רוֹצָה
שֶׁהַשָּׁנָה הַקְּרוֹבָה תִּהְיֶה דְּבִיקָה
אַף יוֹתֵר מִקּוֹדַמְתָּהּ.
אַל תִּסְתַּכְּלוּ עָלַי בְּעֵינַיִם הֲמוּמוֹת,
כֻּלָּנוּ צְרִיכִים עַכְשָׁו שָׁנָה כָּזֹאת.
הַלְּוַאי וְכֻלָּנוּ נִדָּבֵק הַשָּׁנָה
בְּשִׂמְחָה, בִּצְחוֹק וּבְאֹשֶׁר,
בְּפַרְנָסָה בְּשֶׁפַע, בְּעֹשֶׁר וּבְכֹשֶׁר.
הַלְּוַאי שֶׁאֶחָד לַשֵּׁנִי סוֹף סוֹף נוּכַל לְהִדָּבֵק
וְלֹא נַחֲשֹׁשׁ לְהַזִּיק וְלֹא לְהִנָּזֵק.
וְהַלְוַאי הַלְּוַאי שֶׁהַשָּׁנָה
כֻּלָּנוּ נִדָּבֵק בְּאַהֲבַת חִנָּם,
כָּל הַלְּבָבוֹת הַפּוֹעֲמִים
שֶׁל פּוֹלִיטִיקָאִים, פְּקִידִים, מוֹרִים וְהוֹרִים
אֵלּוּ שֶׁמִּתְחַסְּנִים וְאֵלּוּ שֶׁמִּתְנַגְּדִים.
מִי יִתֵּן וְהַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ יִרְאוּ מִקָּרוֹב
אֵיךְ אֶפְשָׁר לְלֹא סִבָּה לֶאֱהֹב.
לֶאֱהֹב גַּם כְּשֶׁמַּגֵּפָה מְפַלֶּגֶת פּוֹרֶצֶת בְּלִי הֲכָנָה
וְגַם כְּשֶׁהַדֵּעוֹת חֲלוּקוֹת, יֵשׁ הֲבָנָה.
אָז שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ הַשָּׁנָה הֲכִי בְּרִיאָה שֶׁיֵּשׁ
שֶׁנֹּאהַב, נִשְׂמַח, נַצְלִיחַ וְנַמְשִׁיךְ לְהִתְרַגֵּשׁ.